צ’רנוביל

העיר והסדרה, הטרגדיה והאטרקציה

לפני 33 שנה שם עיר קטנה בצפון אוקראינה, ליד הגבול עם בלרוס, פתאום הגיע לכל מקום בעולם. צ’רנוביל. העיר קרויה על שם צמח – לענה – שהריח המר שלו ממלא את האוויר בחודש אוגוסט כשכל שאר הצמחים כבר נשרפו תחת השמש הקיצית. העיר מוזכרת בפעם הראשונה במקורות הכתובים העתיקים לפני כ-800 שנה. מאז היא הייתה בשליטה של מדינות שונות ועברה סופית לרוסיה בשלהי המאה ה-18. במרוצת הזמן הפכה צ’רנוביל למרכז חסידי חשוב באימפריה הרוסית. לפני 120 שנה 70% מאוכלוסיית העיר היוו יהודים, אך אחרי הפוגרומים של 1905, המהפכה הסוציאליסטית של 1917 ומלחמת האזרחים שבאה אחריה, העיר איבדה את נשמתה החסידית בעקבות עזיבת היהודים למקומות בטוחים יותר.

צ’רנוביל הייתה נשארת עיר קטנה ואלמונית אם בקרבתה לא היו מפתחים אתר בנייה של תחנת כוח גרעינית חדשה, מתקדמת ובטוחה (לדברי השלטונות). התחנה הוקמה בשנות ה-70 על שפת הנהר פריפיאט, כ-10 ק”מ מהעיר. רוב הצוות המשרת את התחנה היה משתכן בעיר הסמוכה – פריפיאט, שנבנתה במיוחד למטרה זו במקביל להקמת הכורים הגרעיניים של התחנה.

שום דבר לא ניבא על האסון אבל, בדיעבד, היו כאלה שאמרו שגורלה של תחנת הכוח היה נחרץ עוד לפני השקתה. כך או אחרת, הטעיות בתכנון הכורים וגם פעולות הצוות השגויות הביאו לקטסטרופה הטכנוגנית הגדולה בתולדות האנושות.

בלילה 26 לאפריל 1986 הכור בבלוק הרביעי יצאה מכלל שליטה, הגיע לטמפרטורות גבוהות, בפועל הוא נמס וזה הביא לקריסת הכור ופליטת חומר רדיואקטיבי. אירוע, שבהתחלה נראה בר ניהול, וניסיונות הסתרת האמת במהרה התגלגלו לפינוי האוכלוסייה מהשטח המקיף את התחנה.

הבלוק הרביעי של תחנת הכוח הגרעינית לאחר הפיצוץ

אבל לפני כן, ב-1 למאי, רק 5 ימים אחרי הפיצוץ, בקייב השתתפו רבבות, כולל ילדים, במצעד הענק המסורתי. על השרים ברפובליקה האוקראינית נאסר לפרסם מידע על המצב בצ’רנוביל והורו להם לנהל את העסקים כרגיל. לא ידוע כמה זמן השלטונות הסובייטיים היו ממשיכים בהעלמת האירוע, אבל די מהר הגיעו הדיווחים משוודיה על זיהום רדיואקטיבי שהתגלה באוויר המדינה הסקנדינבית.

לאט-לאט, המידע התחיל לחלחל למסכי הטלוויזיה, למרות שהמנחים ניסו להנמיך את מימדי האסון. בבית הספר שלי המורים הדריכו אותנו להרתיח מים ולנסות לשהות כמה שיותר בבניינים ולא באוויר הפתוח. אם ההמלצה השנייה היא נכונה במידה מסוימת, אז הראשונה נראית מגוחכת במיוחד. אבא שלי, שהיה מהנדס והבין בפיזיקה, אמר שהמורים שלנו מבלבלים בין חיידקים לבין קרינה רדיואקטיבית, ושום הרתחה לא תעזור. הוא רק קיווה שהזיהום לא יגיע עד אלינו. אבל הוא הגיע. אחרי קום המדינה העצמאית, על מפת אוקראינה התחילו להופיע שטחים שלמים של זיהום, השלטונות הנהיגו מדיניות תשלומי פיצויים לנפגעי האסון ותוצאותיו. פתאום הסתבר שבהרבה אתרי נופש, מחנות ילדים ומקומות בילוי אחרים היו רמות זיהום וקרינה גבוהות מאד והם נסגרו לאלתר אחרי שגילו את זה. אבל בשנים הראשונות לאחר האסון במקומות הללו ביקרו מיליוני אנשים שהאמינו שהם בילו באתרי הבראה. רבים מהם חלו במחלות שונות, כולל כל מיני סוגים של סרטן.

דרך אגב, תחנת הכוח המשיכה לפעול ולייצר חשמל בשלושת הכורים שנשארו לה. היא נסגרה סופית רק בסוף שנת 2000. מאז כבר בנו את הכיסוי הכור הקבוע שאמור לשמור על הסביבה מפני הזיהום והקרינה.

כיסוי הכור היום

היום קיימות כמה תוכניות לגבי צ’רנוביל. אחת מהן היא להקים פרויקט ענק של תחנות כוח סולריות בשטח שעוד מאות שנים לא יהיה זמין לשימוש חקלאי. מצד שני, נשמעו קולות שהציעו לבנות מתחם אחסון חומרי פסולת רדיואקטיביים ממדינות שונות. כביכול, המקום גם ככה מזוהם, עוד פסולת כבר לא תזיק. בינתיים, נראה כי מתפתח דווקא הצד התיירותי של צ’רנוביל, והפוטנציאל כאן עדיין רחוק ממיצוי. כמו שזה קורה בחיים לעיתים קרובות, העזרה הגיעה מהכיוון הלא צפוי.

ב-33 שנים האחרונות צולמו עשרות סרטים על אסון צ’רנוביל, חלקם מהם די טובים ומשקפים היטב את המציאות. אבל אף אחד מהם לא הגיע לקנה המידה של הסדרה המדוברת של HBO ולא התקרב לרמות העומק והדיוק שלה. כמובן, כמו כל פרויקט בסדר גודל כזה הוא לוקה בחסר בסצנות מסוימות וגם גרם לביקורות נוקבות מצד מכבי האש ואנשים אחרים שהשתתפו במבצע ההצלה והפינוי. למרות זאת, הסדרה נראית כניסיון חדש לעכל את גודל האסון, לנתח מחדש את הגבורה, הפחדנות, היוהרה והטיפשות האנושיות.

כרבע מחומר הסדרה צולם באוקראינה, כל השאר צילמו בליטא בתחנת כוח דומה לזו שהייתה בצ’רנוביל. מטבע הדברים, סצנות מסוימות פשוט מצוירות במחשב. חלק פעיל בצילומים לקחה חברה אוקראינית Radioaktivefilm ועיבודי המחשב נעשו אף הם על ידי החברה מאוקראינה – Postmodern.digital.

לפני שאתם יוצאים לצ’רנוביל עצמה חובה לבקר במוזיאון צ’רנוביל הנמצא בקייב. שם הבטיחו להכין תערוכה מיוחדת לכבוד הסדרה. דרך אגב, עובדי המוזיאון שימשו בתור יועצים ליוצרי הסדרה, דווקא בזכות זה התמונה על המסך נראית כל כך ראליסטית ומשקפת את המציאות של שנת 1986 בצורה מצוינת.

 בניין מוזיאון צ’רנוביל בקייב

תערוכה בתוך המוזיאון

לאחר השקת הסדרה הזמנות טיולים לצ’רנוביל עלו ב-40%. חברת chernobyl-tour.com הודיעה כי תכין סיור מיוחד במקום שיכלול את האתרים שהצופים ראו בסדרה. נראה לי, כי מהר מאד צ’רנוביל תהפוך לעוד יעד תיירותי מן השורה ויחד עם זאת תיעלם האווירה המסתורית המיוחדת שלה. עדיין יש לכם הזדמנות לבקר במקום לפני שרבבות התיירים מאירופה וארה”ב יתנפלו על היעד.

שרידי העיר פריפיאט על רקע כיסוי הכור

אז והיום

ולבסוף, סרט קצר עם שיר יפה של הלהקה האוקראינית “S.K.A.I” שמוקדש לאסון צ’רנוביל, אך מראה את הצד הבהיר של החיים.

*כל התמונות מעמוד זה נלקחו ממקורות פתוחים באינטרנט. כל הזכויות על התמונות שייכות לבעליהן